ראמן גבינה בכוס: טעים או כבד מדי?
ראמן הגבינה של אוטוגי שמצאתי במקרה בחנות הנוחות
היום קפצתי לחנות נוחות, והאריזה הצהובה פשוט תפסה לי את העין. זה היה ראמן הגבינה האמיתי של אוטוגי. האמת? כבר כשלקחתי אותו ליד חשבתי לעצמי, "נו, זה לא די צפוי?" הרי כשאומרים ראמן גבינה, הדבר הראשון שעולה לראש הוא שהוא בטח יהיה כבד כזה ושמנוני.
גם אם מסתכלים על ביקורות באינטרנט, יש לא מעט תגובות בסגנון של "הטעם הגבינתי והאגוזי נחמד, אבל יש בו גם משהו קצת כבד", או "אם אוכלים את זה לעיתים קרובות נמאס די מהר". זה ראמן שמנסה ללכת עד הסוף על טעם גבינה בלי שום חריפות, אז ברור שהוא ממש מחלק אנשים לשני מחנות.
אבל דווקא בגלל זה נהייתי סקרן. אולי בכלל מדובר בראמן שמתאים לילדים שלא מסוגלים לאכול חריף? הרי לטעם של ילדים זה יכול ממש לשבת בול. אז רציתי לבדוק אם הוא עובד גם לחיך של מבוגרים, ואספר לכם בכנות בדיוק איך הוא היה.
הרושם הראשון מהאריזה של ראמן הגבינה של אוטוגי
ברגע שראיתי את האריזה, ישר קלטתי את הווייב שלה. שילוב של תכלת וצהוב, וכמעט אין בה אדום חוץ מהלוגו של אוטוגי. זה ממש ההפך מהאדום הצעקני של שין ראמן דה רד. רק מהמראה הזה כבר אפשר להבין שלא כדאי לצפות פה לחריפות. מי שמכור לגבינה בטח יימשך לאריזה הזו מיד, ואם להיות כנה, היא גם ממש נותנת תחושה של ראמן שמכוון לילדים.
כמות הנתרן בראמן הגבינה של אוטוגי — מפתיע לטובה
על הצד של הכוס יש ממש מד נתרן, והוא ממוקם בדרגה 4 מתוך 8. אם לוקחים בחשבון שהממוצע של ראמן מטוגן עם מרק עומד על 1,730mg, אז 1,370mg בלבד, כלומר 69%, זה דווקא נחשב נמוך יחסית. לשם השוואה, שין ראמן דה רד בכוס גדולה היה עם 1,680mg, אז יש פה פער של 310mg. בגלל שזה ראמן גבינה הייתי בטוח שבמקום חריפות נקבל מליחות חזקה, אבל דווקא מבחינת נתרן הוא יצא יותר עדין ממה שציפיתי.
ניתוח מלא של הערכים התזונתיים בראמן הגבינה של אוטוגי
| נתרן 1,370mg 69% | פחמימות 72g 22% |
| סוכרים 7g 7% | שומן 17g 31% שומן טראנס 0g |
| שומן רווי 9g 60% | כולסטרול 5mg 2% |
| חלבון 10g 18% | סידן 69mg 10% |
※ האחוזים מבוססים על צריכה יומית של 2,000kcal, ולכן יכולים להשתנות לפי הצרכים האישיים של כל אדם.
כשמסתכלים על כל טבלת הערכים, רואים שב-480kcal עם 72g פחמימות ו-10g חלבון, הוא לא ממש שונה מכוס ראמן רגילה. אבל כראמן גבינה, רמת השומן הרווי שלו די גבוהה: 9g, כלומר 60%. מצד שני, זה די צפוי כשיש פה רוטב גבינה. לפחות שומן טראנס אין בכלל, והכולסטרול גם עומד רק על 5mg, כלומר 2%, אז יש בזה קצת נחמה. כמות הסידן היא 69mg, כלומר 10%, וזה פחות מחצי מגרסת השקית שמגיעה ל-154mg. כנראה שבגרסת הכוס יש פשוט פחות רוטב גבינה. מי שמנסה לשמור יותר על הבריאות, עדיף שלא יסיים את כל המרק.
איך מכינים את ראמן הגבינה של אוטוגי — שתי דקות במיקרוגל וסיימתם
שיטת ההכנה פשוטה. מסירים לגמרי את המכסה, מוסיפים את אבקת המרק, ואז שופכים מים רותחים עד לקו הסימון, כלומר 320ml. אחר כך מחממים במיקרוגל במשך 2 דקות ב-1000W או 2 דקות ו-30 שניות ב-700W, ובסוף מוסיפים את רוטב הגבינה האמיתי ומערבבים היטב. אם אין מיקרוגל, אפשר פשוט לשפוך מים רותחים, לסגור את המכסה ולהמתין 4 דקות.
רכיבים ומידע על אלרגנים — בלי בשר חזיר
בדקתי את רשימת הרכיבים ממש לעומק. מסומנים שם חיטה, סויה, ביצים, חלב, בקר, עוף ורכיכות כמרכיבים שעלולים לעורר אלרגיה. בנוסף כתוב שיכולה להיות גם נוכחות משנית של עגבנייה, קלמרי, שרימפס, סרטן, מקרל ובוטנים.
אבל יש כאן נקודה אחת שממש שווה לשים לב אליה. בשין ראמן דה רד היו גם בשר חזיר וגם בקר, ולכן מוסלמים לא יכלו לצרוך אותו, אבל בראמן הגבינה האמיתי אין בכלל בשר חזיר. יש בו רק בקר ועוף. כמובן שגם בקר ועוף אינם בהכרח חלאל, אז זה עדיין לא מתאים למי שמקפיד על כללי חלאל מחמירים, אבל עצם זה שאין כאן חזיר כן מרחיב קצת את האפשרויות. כלומר, עבור הינדים שמבקשים להימנע מבקר זה עדיין לא פתרון מלא, אבל עבור מי שנמנעים דווקא מחזיר, זו כבר בחירה פתוחה יותר לעומת שין ראמן דה רד.
הבלוג שלנו פועל בכמה שפות, ולכן מגיעים אלינו קוראים ממדינות ותרבויות שונות. בגלל זה אנחנו מנסים לדייק ככל האפשר גם כשמדובר בהגבלות תזונתיות על רקע דתי. את זה שבגרסת הכוס של ראמן הגבינה של אוטוגי שנמכרת בקוריאה אין רכיב של חזיר, בדקתי ישירות על גבי תווית המרכיבים, אז אפשר להסתמך על זה בתור מידע שימושי.
מה יש בתוך ראמן הגבינה של אוטוגי — אבקת מרק אחת ורוטב גבינה אחד
כשפותחים את המכסה רואים קצת תוספות מעל האטריות הצהובות, ובפנים יש שקית אחת של אבקת מרק, בשקית אדומה, ושקית אחת של רוטב גבינה אמיתי, בשקית צהובה. ההרכב עצמו די פשוט. קודם אבקת המרק בונה את הטעם של המרק, ואז רוטב הגבינה מגיע לסגור את כל הסיפור. ממש מבנה דו-שלבי.
תהליך ההכנה של ראמן הגבינה של אוטוגי — מאבקת המרק ועד רוטב הגבינה
פיזרתי את אבקת המרק מעל האטריות. האבקה הכתמתמה נערמה יפה על גבי האטריות, ובשלב הזה הריח עדיין מזכיר יותר אבקת מרק של ראמן רגיל מאשר גבינה ממשית.
שפכתי מים רותחים עד לקו הסימון והכנסתי למיקרוגל. אם עובדים לפי 1000W, שתי דקות וזה כבר מוכן בערך. זה באמת עובר מהר.
אחרי שתי דקות במיקרוגל — האטריות כבר התרככו
ככה זה נראה אחרי שתי דקות במיקרוגל. המרק כבר קיבל צבע זהוב-עמוק, והאטריות התרככו במידה מסוימת. עד השלב הזה זה נראה פשוט כמו כוס ראמן רגילה, שום דבר יוצא דופן.
מוסיפים את רוטב הגבינה — כאן מתחיל החלק האמיתי
וכאן מגיע הקטע המרכזי של הראמן הזה. פותחים את השקית הצהובה, ורוטב גבינה נוזלי ממש נשפך החוצה. זה לא אבקה אלא נוזל אמיתי, וברגע שסוחטים אותו, ריח הגבינה קופץ בבת אחת.
ככה זה נראה מיד אחרי ששופכים את רוטב הגבינה. על פני המרק יושבת שכבה בצבע שמנת, ועדיין לא ערבבתי, אז הכול נראה קצת מופרד. רק מהמראה הזה כבר אפשר לדמיין שזה עומד להיות כבד.
אחרי ערבוב טוב הרמתי את האטריות עם המקלות. המרק הפך כולו לצהוב קרמי, ורוטב הגבינה נתפס יפה על האטריות מכל הצדדים. האטריות עצמן די קפיציות, כך שהן עולות יפה ולא מתפרקות כשמרימים אותן.
ביקורת כנה על הטעם של ראמן הגבינה של אוטוגי — האטריות כבדות, המרק מלוח ונעים
טוב, עכשיו אספר בכנות איך זה הרגיש באמת בזמן האכילה.
קודם כול, ריח הגבינה לא היה חזק בטירוף אבל גם לא חלש. הוא פשוט היה שם במידה די מאוזנת. האטריות עצמן גם הרגישו קצת יותר דקות לעומת כוסות ראמן אחרות.
אבל הבעיה התחילה דווקא תוך כדי האכילה. אם אוכלים רק את האטריות, זה מרגיש די כבד. רוטב הגבינה מצפה את פני השטח שלהן, אבל לא באמת חודר פנימה. זה הזכיר לי קצת מצב שבו מכינים פסטה, אבל במקום לערבב את הרוטב היטב במחבת, פשוט שופכים אותו מעל בסוף — כאילו הרוטב והאטריות לא באמת נהיים דבר אחד. לעומת זאת, אם שותים גם מהמרק יחד עם הביס, זה דווקא עובד לא רע. המרק המלוח קצת מאזֵן את הכבדות של הגבינה.
גם ברשת ראיתי הרבה דעות כמו "טעים ואגוזי אבל כבד", או "טעים בהתחלה אבל נמאס די מהר", ואחרי שאכלתי בעצמי הרגשתי שזה באמת מתאר אותו בול. הקונספט עצמו טוב. הכיוון ברור — ללכת על ראמן בלי חריפות בכלל, ורק עם גבינה. אבל זה גם אומר שזה מוצר שמכוון ממש לחובבי ראמן גבינה.
אם להיות הכי כנה, לטעם האישי שלי זה פחות התאים. כנראה שהלשון שלי כבר התרגלה יותר מדי לראמן חריף, עמוק ומחמם, ולכן לסיים קערה שלמה שמתבססת כמעט רק על טעם גבינה היה לי קצת קשה. עבורי זו הייתה חוויה קצת מאכזבת, אבל אם אתם ממש אוהבים גבינה, אני כן חושב שזה ראמן ששווה לנסות לפחות פעם אחת. אני אישית כנראה אסיים עם הפעם הזאת וזהו.
דווקא לקוראים מחו״ל זה עשוי להתאים בול
עוד משהו קטן לסיום: חשוב לזכור שזו ביקורת שנכתבה מנקודת מבט של חיך קוריאני. עבור קוראים מחו״ל שמגיעים לבלוג שלנו, דווקא יכול להיות שזה ראמן שיתאים להם מאוד. הרי כשאומרים "ראמן קוריאני", רוב האנשים מיד חושבים על חריפות. אבל יש לא מעט אנשים שפשוט לא אוכלים חריף, ואם אתם באים מתרבות אוכל שבה ראמן בטעם גבינה או אוכל חלבי-קרמי מרגיש טבעי יותר, יכול להיות שדווקא כאן תרגישו בבית. מי שאוהב מק אנד צ׳יז, למשל, אולי ירגיש שזה סוג של "גרסה קוריאנית למק אנד צ׳יז בראמן". אז גם אם אני אישית קצת התאכזבתי, לא הייתי פוסל אותו ישר. אם נשמע לכם שזה יכול להתאים לטעם שלכם, שווה לנסות בעצמכם.
הפוסט הזה פורסם במקור באתר https://hi-jsb.blog.