בית קפה מאפייה ענק עם מרפסת ולחם טרי בלי סוף

בוקר ראש השנה הירחי בבית קפה מאפייה ענק

בבוקר של ראש השנה הירחי הקוריאני, היה לנו קצת זמן פנוי לפני שהלכנו לבקר את המשפחה, אז שלפתי את הטלפון והתחלתי לחפש בית קפה מאפייה באזור. היינו בצ׳ונגג׳ו — עיר בינונית בגודלה כשעתיים נסיעה דרומית מסיאול. אחרי שגללתי בין כמה אופציות, מקום אחד תפס לי את העין: Ean Terrace Cafe. מהתמונות הוא נראה ממש גדול והאווירה נראתה מגניבה. הרבה מקומות היו סגורים בגלל החג, אבל פה היה פתוח אז החלטנו ללכת ישר. בכנות, חשבתי שבחג בית קפה יהיה עמוס עד אימה, אבל כשהגענו דווקא היה שקט ושלוו. כנראה כולם עדיין היו בבית עם המשפחה. בזכות זה יכולנו להסתובב בנחת ולראות הכל. אז האם המקום הזה באמת שווה את ההייפ שלו כאחד מבתי הקפה הגדולים והמדוברים באזור? אני הולך/ת לספר לכם את האמת.

הבניין מבחוץ והחנייה

כשהגענו הלסתות נפלו מהגודל של המקום. בהתחלה חשבתי שזה סתם בית קפה שכונתי, אבל מסתבר שכל הבניין — עם השלט הענק "EANSQUARE" — זה כל המתחם של איאן סקוור. בכניסה תלוי שלט קבלת פנים, ואפשר לראות את החנייה שנכנסת לתוך הבניין. רק מגודל החנייה אפשר להבין שזה לא סתם בית קפה רגיל. מאוחר יותר גיליתי שבבניין יש לא רק בית קפה — אלא גם אולם חתונות ומסעדה, כלומר זה מתחם תרבותי שלם. בגלל זה שטח החנייה ענק, פרוס על הקומה השנייה והשלישית, ואפילו בחג לא היה שום בעיה למצוא מקום חנייה.

הכניסה לבית הקפה ומסלול המאפייה

הגענו לקומה הרביעית ונכנסנו פנימה — הדבר הראשון שתפס את העין היה דלפק המאפייה. מהתקרה תלויים גופי תאורה עגולים שנותנים אור רך, ואור טבעי שוטף פנימה דרך חלונות הזכוכית הענקיים, ככה שהאווירה הייתה ממש בהירה ונעימה. התכנון פה חכם — ברוב בתי הקפה אתה נכנס ומגיע ישר לקופה או שהמאפים נמצאים איפשהו באמצע, נכון? אבל פה צריך ללכת לאורך כל הדלפק של המאפייה לפני שמגיעים לקופה. הם גורמים לך קודם לראות את הלחם ואז להזמין. ובכנות — זה עובד מעולה. בדרך לקופה העיניים נתקלות בכל מיני מאפים ופתאום אתה רוצה לקנות גם אם לא תכננת. מצד ימין היה פינת צילום של אולם החתונות, ובסך הכל המקום הרגיש נקי ומעוצב.

ויטרינת המאפים מקרוב

כשהתקרבתי לדלפק ראיתי שהויטרינה המעוגלת דחוסה בלחם מכל הסוגים. אבל מה שרואים פה זה לא הכל — בצד השני של הויטרינה יש לפחות אותה כמות. אם אתם חובבי מאפים, המקום הזה פשוט גן עדן. המגוון מטורף והכל נראה כל כך טרי שרצינו לקנות מכל סוג.

מאפי הדגל של איאן טראס

קרואסונים וטארט ביצים

הקרואסונים רק יצאו מהתנור והיו מונחים על מתלה הקירור. רואים את השכבות היפות? היה עליהם את הברק הקלאסי של מאפה שזה עתה יצא מהתנור, פשוט מפתה.

טארט הביצים והקרואסונים היו מסודרים זה ליד זה. רואים את השכבה המקורמלת על הטארט? ברור שזה רק יצא מהתנור.

זה פאן או שוקולא עם שכבות צפופות ויפות. השוקולד מוסתר בפנים, והצבע הכהה רמז על טעם עשיר ועמוק.

לקרואסון הזה היה מילוי ירוק מגולגל בפנים. לא בדיוק הבנתי מה זה, אבל הברק שעליו סגיר שזה זה עתה נאפה.

לחם תירס מיונז, סקונס ומאפים מיוחדים

המאפה הזה היה עם בייקון בשוליים, ומעליו המון גבינה ותירס, ועוד פטרוזיליה מפוזרת. רק מהמראה אפשר היה להבין שזה מלוח וטעים.

סקונס עם אוכמניות ותירס — מכוסים באבקת סוכר לבנה, והאוכמניות היו שמנמנות ובולטות בכל הסקון.

זה לחם עשוי מבצק שחור, עם רוקט ועגבניות שרי מלמעלה. הבצק השחור נתן לו מראה ממש ייחודי ומעניין.

קולקציית לחם המלח המלאה של איאן טראס

אלה לחמניות מלח מפוזרות בשומשום שחור. אפשר לראות את גרגירי המלח הלבנים למעלה והשכבות ממש ברורות. הבצק הכהה הפך אותם למיוחדים.

מגש עץ מלא בלחמניות מלח — נוצצות ומבריקות, עם גרגירי מלח שנוצצים למעלה. היה ברור שהם זה עתה יצאו מהתנור.

רואים את השלט שכתוב עליו "Plain Soft Bread"? לחמניות המלח היו מסודרות בקופסאות עץ וכל אחת מהן נראתה שמנמנה ומושלמת.

לחם מלח מוקה ולחם מלח שוקולד

זה לחם מלח מוקה — בצק בגוון סגלגל עם מלח מפוזר, ובאחד מהם אפשר היה לראות מילוי צהוב מבפנים. הצבע הייחודי מיד תפס את העין.

בצק שוקולד חום עם מילוי זהוב שמציץ מבפנים. השכבות היו ברורות ומוגדרות ועל הפנים היה ברק יפה.

בכנות, היו שם הרבה יותר סוגי מאפים ממה שצילמתי. קרואסונים, טארטים, לחם תבנית, כריכים, עוגות — המגוון היה מטורף. אבל אם הייתי מצלם הכל הפוסט הזה לא היה נגמר, אז אני עוצר/ת פה. מי שרוצה לראות עוד מוזמן לבדוק את אזור פרטי בית הקפה למטה עם תפריט המאפים המלא.

מושבים פנימיים ליד החלונות

שולחנות מסודרים לאורך כל קיר הזכוכית מהרצפה עד התקרה. הכסאות מעץ עם כריות, ודרך הזכוכית אפשר לראות את המרפסת בחוץ. האור הטבעי שנכנס היה מדהים — אם מגיעים ביום האווירה בטוח תהיה מעולה. המעבר מאזור המאפייה לישיבה הפנימית רחב והתקרה גבוהה, אז בכלל לא הרגשנו צפוף. גם הרווח בין השולחנות נדיב, אז אפשר לשבת בנוחות.

אזור הישיבה הראשי והעיצוב

אחרי שעברנו את אזור המאפייה ונכנסנו עמוק יותר, נפתח לפנינו אזור ישיבה ראשי עצום. התקרות גבוהות, אור טבעי שוטף מקירות הזכוכית, ותחושת המרחב הייתה פשוט מטורפת. שולחנות לבנים וכסאות מסודרים ברווחים נדיבים, ויש גם שולחנות גדולים — מספיק לקבוצות גדולות. באזורים מסוימים צמחים תלויים מהתקרה באשכולות, ועציצים פזורים בכל מקום — הרגשתי יותר כמו בגן בוטני מאשר בבית קפה רגיל. המקום נראה אפילו יותר מרווח כי בגלל החג כמעט לא היו אנשים, אבל אני מניח/ה שבימי חול רגילים יש פה לא מעט אנשים.

מושבי המרפסת החיצונית

אם הולכים עד הסוף של בית הקפה מגיעים למרפסת החיצונית. הבניין פתוח במרכז אז רואים את השמיים ישר, ושמש שוטפת דרך גג הזכוכית. שולחנות וכסאות לבנים מסודרים במרווחים ויש גם ספות ליושבים שרוצים להירגע. אבל כיוון שביקרנו בחורף, לשבת בחוץ היה קצת קר. כשמזג האוויר יתחמם, לחזור לכאן ולשבת על המרפסת זה יהיה חלומי. למרות שזה בחוץ, יש גג למעלה — אז נהנים מהשמש בלי שהרוח מפריעה.

סיכום הביקור בבית קפה מאפייה ענק זה

בית הקפה איאן טראס בצ׳ונגג׳ו יצא הרבה יותר טוב ממה שציפיתי לעצירת בוקר של חג. המקום ענק ומגוון המאפים מטורף — אם אתם חובבי לחם טרי ומאפים, זה פשוט גן עדן בשבילכם. רק בלחם המלח לבד יש סוגים: רגיל, מוקה ושוקולד, אז יש מאיפה לבחור. אזורי הישיבה מרווחים והאור הטבעי מדהים, אז אם מגיעים ביום זו אווירה מושלמת לשבת בנחת עם קפה. המרפסת החיצונית היא בונוס נוסף — אני ממש רוצה לחזור כשמזג האוויר יהיה יותר טוב. בחג היה שקט ויכולנו להסתובב בנחת, אבל אני מניח/ה שבימים רגילים יש פה לא מעט אנשים. אם אתם מחפשים בית קפה מאפייה גדול ומרשים באזור צ׳ונגג׳ו, המקום הזה לא יאכזב אתכם.

פוסט זה פורסם במקור באתר https://hi-jsb.blog.