בית קפה בבית קוריאני מסורתי עם נוף לקברי מלכים עתיקים

כשרשת קפה פרימיום פוגשת אדריכלות קוריאנית מסורתית

פול באסט זו לא רשת בתי קפה שמוצאים בכל פינה בקוריאה. היא נמצאת בעיקר בערים הגדולות, בדרך כלל באזורים מסחריים אורבניים מלוטשים. הדימוי של מותג קפה פרימיום כל כך חזק, שכשחושבים על פול באסט, מה שקופץ לראש זה מרחב נקי, מודרני וחלק. אבל הסניף בגיאונגג׳ו — עיר היסטורית כשלוש וחצי שעות נסיעה דרומית-מזרחית מסיאול — שבר לחלוטין את התבנית הזו. בית הקפה בבית ההנאוק (בית קוריאני מסורתי) הזה היה משהו אחר לגמרי.

בגילוי לב, אני מעדיף בתי קפה קטנים ומיוחדים שמופעלים באופן עצמאי. יותר מרשתות, אני אוהב לגלות מקומות מוסתרים בסמטאות, כאלה שהטעם האישי של הבעלים נמצא בכל פינה. המקומות האלה הרבה יותר מעניינים. אז בדרך כלל אני לא ממש נכנס לבתי קפה של מותגים כמו פול באסט.

אבל הסניף בגיאונגג׳ו היה שונה. עברתי ליד והחזית תפסה לי את העין מיד. בניין שמשמר לחלוטין את עיצוב ההנאוק, קו המרזב, שלט ליד קיר אבן. לא קפה יוקרתי בלב העיר — אלא אווירה שמתאימה בדיוק לנשמה של גיאונגג׳ו כעיר. בית קפה של רשת עם אווירה כזאת? הרגליים פשוט לקחו אותי פנימה.

החזית של פול באסט גיאונגג׳ו — בית קפה או בית מסורתי?

כשרואים את פול באסט גיאונגג׳ו בפעם הראשונה, באמת לא ברור אם זה בית קפה. גג רעפים, עמודי עץ, עיצוב סורגי חלונות מסורתיים — הכול לקוח ישירות מסגנון האדריכלות המסורתית שנפוצה ברחבי גיאונגג׳ו. זה שונה לחלוטין מסניפי פול באסט אחרים עם החזיתות המודרניות של זכוכית ובטון. מכיוון שגיאונגג׳ו עצמה היא עיר שבה אתרים היסטוריים ובתי הנאוק (בתים קוריאניים מסורתיים מעץ) שזורים בחיי היומיום, בית הקפה הזה לא נראה מוזר בכלל בנוף. להיפך — הוא נטמע בו בצורה מאוד טבעית.

מתחת למרזב הרעפים של ההנאוק, לוגו כתר אחד זוהר באור רך. סמל פול באסט ממוקם בדיוק באמצע, בין סורגי העץ המסורתיים לקיר הלבן — ובאופן מוזר, למרות שזה לא אמור להתאים, זה מתאים מצוין. הסמל של הכתר בפני עצמו מעביר תדמית יוקרתית, וכשמוסיפים לזה את הרקע של גיאונגג׳ו, בירת שושלת שילה בת אלף השנים, זה דווקא מרגיש עוד יותר טבעי. שלט גלידה ומרזב הנאוק באותה פריים — זה נוף שקיים רק בסניף הזה.

הרושם הראשון מבפנים — חוש מודרני על מבנה מסורתי

ברגע שנכנסים, קודם כל המימדים מרשימים. קורות עץ שמגיעות עד התקרה, עמודים עבים, מבנה הנאוק של קורות הגג שמור בשלמותו — אבל בלי שום תחושה ישנה. זה לא הנאוק בלוי ועתיק. זה מרחב שבו שכבו חוש מודרני על מבנה מסורתי. התאורה חמה, סידור הישיבה מרווח, וקו הדלפק נקי. בית קפה בהנאוק בגיאונגג׳ו — זה בדיוק התיאור הנכון למקום הזה.

מדף המוצרים — לבחור כוס תרמית עם קברי מלכים ברקע

מיד כשנכנסים, משמאל יש מדף מוצרים. כוסות תרמיות, ספלים, פולי קפה, תיונות — כל המוצרים של פול באסט מסודרים בקפידה, ומעבר למדף, דרך החלון, נראים תילי הקבורה המלכותיים של דהרנגוון. מסתכלים על מוצרים והעיניים נסחפות לנוף בחוץ. לבחור כוס תרמית בתוך בית קפה עם קברי שושלת שילה ברקע — זה חוויה שאפשרית רק בסניף גיאונגג׳ו.

איך מזמינים — קיוסק בעיקר, דלפק גם אפשרי

בפול באסט גיאונגג׳ו מזמינים דרך קיוסק. על מסך המגע מוצגות תמונות התפריט בגדול, מחולקות לקטגוריות — קפה, דקף, גלידה, תה ולאטה, משקאות קרים, אוכל — כך שגם מי שבא בפעם הראשונה לא יתבלבל. אפשר לשנות אפשרויות תוך כדי הוספה לסל, ובכללי הממשק אינטואיטיבי למדי.

מי שלא רגיל לקיוסקים או צריך לשלם במזומן, פשוט צריך לפנות לעובד בדלפק. אפשר להזמין ולשלם גם בדלפק, אז אין צורך ללחוץ.

הדלפק ותצוגת המאפים

לפני הדלפק יש ויטרינת מאפים. קרואסונים, טארטים, עוגות — הכול מסודר בתוך ארון הזכוכית, והמגוון לא רע בכלל. זה מהמקומות שבהם באים רק לשתות קפה ובסוף תופסים גם מאפה. מעל הדלפק תלוי מסך תפריט דיגיטלי גדול, כך שאפשר לראות את התפריט גם מהמקום. עם קיר העץ של ההנאוק כרקע, האווירה באזור הדלפק מרגישה די יוקרתית.

בית קפה שכבר מהתקרה אפשר לראות שהוא שונה — קורות עץ חשופות ותאורה כדורית

מרימים את המבט והתקרה היא הדבר הראשון שתופס את העין. קורות עץ עבות חשופות לחלוטין, ותקרה כזאת בעיצוב של בית קפה ממש לא נפוצה. הכול בנוי בשיטת בנייה מסורתית של הנאוק, עצים משולבים זה בזה בלי מסמר אחד — המבנה עצמו הוא כבר אטרקציה. התאורה עולה בעדינות מבין הקורות, וניראה שבלילה האווירה לגמרי אחרת. מהחלון רואים את גיאונגג׳ו וההרים, ולשבת מתחת לתקרה הזאת ולהסתכל על הנוף — זה באמת לא מרגיש כמו בית קפה.

במרכז יש ספה מתומנת, ומעליה תלויים כמה גופי תאורה כדוריים בגבהים שונים. התאורה עצמה נראית כמו יצירת אמנות מרחבית. סידור הספה ייחודי — מעוצב כך שיושבים כלפי פנים, אז אם באים לבד זה לא מביך, ואם באים בקבוצה השיחה זורמת בצורה טבעית. גוון האור חמים, ולכן גם ביום מעונן הפנים מרגישים נעימים וחמימים.

גופי התאורה הכדוריים שיורדים מעל הספה המתומנת הם הלב של המרחב הזה. ביום הם משתלבים עם האור הטבעי שנכנס מהחלון, וביום מעונן הם לבד מספיקים כדי למלא את המקום בחום. הקווים הישרים והחדים של קורות ההנאוק מול העיגולים הרכים של התאורה יוצרים ניגוד שמשום מה מתאים בצורה מופלאה.

האולם כולו — ישיבה מרווחת ונוחה

כשמסתכלים על האולם מכיוון הדלפק, רואים שמקומות הישיבה לא צפופים בכלל. הכול מסודר בצורה מרווחת כך שאפשר לשבת בלי לדאוג לשולחן לידך, ועמודי ההנאוק מפרידים את המרחב בצורה טבעית. סביב הספה המתומנת מתפזרים סוגים שונים של מקומות ישיבה — בצד אחד חלונות מהרצפה עד התקרה עם נוף לעיר גיאונגג׳ו, ובצד השני קיר ההנאוק. תקרה גבוהה עם קורות עץ, תאורה מרכזית — מכל זווית יש מה לראות. גם מספר המקומות לא קטן, אז גם בסוף שבוע כנראה לא צריך לדאוג שלא תהיה פינה פנויה.

מקומות ישיבה ליד החלון — כנראה המקום הכי מבוקש

פה כנראה המקום הכי מבוקש בכל בית הקפה. שלושה צדדים הם חלון מהרצפה עד התקרה, וברגע שמתיישבים רואים את גיאונגג׳ו, גגות ההנאוק, וההרים ברקע — הכול במבט אחד. תאורה עקיפה מתחת לספה המתומנת מתפזרת בעדינות על הרצפה, ביום מתערבבת עם אור טבעי, וביום מעונן היא לבדה מספיקה לחמם את המרחב. בתי ההנאוק שנראים מבעד לחלון והעיצוב הפנימי מעץ מרגישים כמו המשך של אותו קו. לשבת פה עם כוס קפה — זה באמת תמונה יפה.

אזור ישיבה על הרצפה — הפינה הכי קוריאנית

זהו אזור ישיבה על הרצפה שצריך לחלוץ נעליים כדי לעלות אליו. שולחנות עץ נמוכים עם כריות ישיבה, ונוף מהחלון החוצה. זה אזור מעט מופרד משאר המקומות, כך שנעים לשבת שם בשקט. הקירות הלבנים האופייניים להנאוק ומסגרות חלון העץ נשמרו כמו שהם — זאת הפינה עם האווירה הכי קוריאנית בכל המקום. מהסוג שפשוט רוצים להישאר בו עוד ועוד.

המרפסת — מאביב ועד סתיו זה המשחק האמיתי

יש גם ישיבה בחוץ. מעבר למעקה הזכוכית נפרש נוף של גיאונגג׳ו וגגות ההנאוק — אם מזג האוויר היה משתף פעולה, בטוח הייתי יושב פה.

זוהי ישיבה חיצונית בסגנון מסדרון שנמשכת לאורך מרזב הבניין. עץ אחד במרכז עם ערוגה מתומנת סביבו, ושולחנות מסודרים מסביב. מרזב ההנאוק משמש כגג, כך שגם בגשם קל אפשר לשבת. באביב או בסתיו הייתי נשאר פה הרבה זמן.

המרפסת כולה די גדולה. הרבה מקומות ישיבה, נוף פתוח עד ההרים ברקע. ביום שביקרתי היה חורף והיה קר מדי — צילמתי כמה תמונות וחזרתי פנימה. בכנות, חורף קשה זה לא הזמן. אבל מאמצע מרץ ועד הסתיו זה סיפור אחר לגמרי. ביום חמים, לשבת על המרפסת הזאת, להסתכל על נוף גיאונגג׳ו ולשתות קפה — זה באמת יהיה מושלם.

גלריית מקומות ישיבה

ביקורת משקאות — לא זוכר את השם, אבל את הטעם כן

את שם המנות המדויק אני לא זוכר. משקה אחד על בסיס קפה עם גלידה רכה מעל, גלידה רכה בפני עצמה, ותה חם אחד. סה״כ שלושה פריטים.

משקה הקפה היה מסוג שבתחתית הכוס יש בסיס קפה חזק, ומעליו חלב בשכבות שמתערבב לאט. כבר מהמראה היה ויזואלי שמשמח את העין, והלגימה הראשונה הייתה עמוקה ומלאה. הטעם האחורי לא היה מר אלא נגמר בעדינות. פול באסט ידוע כמותג חזק על בסיס אספרסו, ואכן הצפיפות של הקפה עצמו הייתה ברורה. אם כי, לשתות אותו ליד חלון של הנאוק בגיאונגג׳ו — יכול להיות שזה פשוט גרם לזה להיות טעים יותר מהרגיל.

על הגלידה הרכה היה קישוט ורוד של פריחת דובדבן, שנראה כמו מהדורה עונתית. הטעם הוא זה הקלאסי של גלידה רכה חלבית — חלק ונעים, ומכיוון שלגלידה של פול באסט יש אחוז שומן חלב גבוה, המרקם על הלשון ממש עשיר. התה הגיע בספל עם שקיק תה — מהסוג שנעים לשתות בשקט.

פול באסט גיאונגג׳ו גיודונג DT — פרטי הסניף

תפריט ומחירים — בית קפה פול באסט גיאונגג׳ו

שאלות נפוצות

פוסט זה פורסם במקור ב-https://hi-jsb.blog.