נודלס חריפים בכוס — ביקורת על שין ראמן דה רד

🚨

פגישה מקרית עם שין ראמן דה רד בסופרמרקט

שין ראמן דה רד הוא הגרסה האקסטרה-חריפה של הנודלס המהירים הנמכרים ביותר בקוריאה — שין ראמן של נונגשים. עם 7,500 SHU בסולם סקוביל, הוא חריף פי שניים מהמקורי. טעמתי את גרסת הכוס הגדולה והנה הביקורת הכנה שלי.

היום בדרך הביתה מהעבודה נכנסתי לסופרמרקט השכונתי, ומהמדף צעקה עליי אריזה אדומה עזה. התקרבתי וגיליתי שזה שין ראמן דה רד בכוס גדולה. ידעתי שדה רד כבר יצא לשוק לפני זמן מה, אבל ברגע שעמדתי מולו פנים אל פנים, חשבתי לעצמי: "אני חייב לטעום את זה".

האמת היא שאני בן אדם שגדל על שין ראמן המקורי בשקית. מאז שאני זוכר את עצמי, הטעם של המרק החריף-עשיר הזה שמבשלים בסיר היה אצלי נקודת הייחוס. הגרסה בכוס של שין ראמן תמיד הייתה קצת מאכזבת מבחינתי. אבל הפעם זה לא סתם שין ראמן — זה "דה רד". סקוביל 7,500 SHU, יותר מפי שניים מהחריפות של המקורי. השאלה שלי הייתה: האם העוצמה הזאת באמת מגיעה גם בגרסת הכוס?

בתור מי שנאמן לשקית המקורית, טעמתי את שין ראמן דה רד בכוס ואני הולך לספר לכם הכל בכנות. קדימה!

תקריב של מכסה כוס שין ראמן דה רד עם הכיתוב יותר חריף ויותר עמוק וקו צהוב בעיצוב דופק לב

המכסה של שין ראמן דה רד כבר שונה מכל השאר

המכסה לבד כבר מרשים. כתוב עליו "יותר חריף ויותר עמוק", ואם שמים אותו ליד המכסה של שין ראמן הרגיל, הגוון של האדום ממש כהה ועז יותר. יש גם קו צהוב שחוצה את המכסה כמו קו א.ק.ג — כאילו אומרים לך "תאכל את זה והלב שלך יתחיל לדהור". רעיון די מגניב, אני חייב להגיד. בכנות, רק מהמבט על המכסה כבר הבנתי שזה משהו אחר.

מדד תכולת נתרן על נודלס חריפים שין ראמן דה רד רמה 6 מתוך 8 עם 1,680 מיליגרם

תכולת הנתרן בשין ראמן דה רד — בואו נהיה כנים

סימון הנתרן בולט לעין: 1,680 מ"ג, רמה 6 מתוך 8 בסולם. הממוצע של אטריות מהירות הכנה מטוגנות עם מרק הוא 1,730 מ"ג, אז טכנית זה קצת מתחת לממוצע... אבל בואו נהיה ישרים — אנחנו מדברים על 84% מהצריכה היומית המומלצת של 2,000 מ"ג נתרן בכוס אחת בודדה.

לשם השוואה, שין ראמן דה רד בגרסת השקית מכיל 1,790 מ"ג נתרן, כך שבכוס יש דווקא פחות נתרן ב-110 מ"ג בערך. כנראה בגלל שבכוס יש פחות מרק. אבל עדיין, 1,680 מ"ג לארוחה אחת זה הרבה, אין מה להתכחש. מי שרגיש למלח — מומלץ להשאיר חלק מהמרק בכוס או לווסת את כמות אבקת התיבול!

תווית ערכים תזונתיים על כוס נודלס קוריאני חריף שין ראמן דה רד 117 גרם 520 קלוריות

ערכים תזונתיים מלאים של שין ראמן דה רד בכוס

שין ראמן דה רד בכוס מכיל 117 גרם תכולה ו-520 קלוריות — די מכובד לנודלס בכוס אחד. הגרסה בשקית מכילה 535 קלוריות, אז זה כמעט אותו דבר. 78 גרם פחמימות, 18 גרם שומן ו-11 גרם חלבון.

בדקתי לעומק את הערכים התזונתיים. מתוך 18 גרם שומן, שומן רווי מהווה 9 גרם — שזה 60%! החלבון דווקא גבוה יותר מגרסת השקית, מה שהפתיע אותי קצת. סידן 150 מ"ג (21%) גם לא רע. שומן טראנס 0 גרם זו בשורה טובה, אבל 60% שומן רווי קצת מדאיג. תחשבו על זה ככה — זה דומה לחצי שקית במבה מבחינת השומן הרווי, רק שפה זה בצורת מרק. פעם בכמה זמן כחטיף לילה בסדר, אבל כל יום... אתם מבינים, נכון?

ערכים תזונתיים תכולה כוללת 117 גרם 520 קלוריות

נתרן 1,680 מ"ג 84% פחמימות 78 גרם 24%

סוכרים 6 גרם 6% שומנים 18 גרם 33% שומן טראנס 0 גרם

שומן רווי 9 גרם 60% כולסטרול פחות מ-5 מ"ג 1%

חלבון 11 גרם 20% סידן 150 מ"ג 21%

אחוזי הערך היומי (%) מבוססים על תזונה של 2,000 קלוריות ועשויים להשתנות בהתאם לצריכה האישית.

הוראות הכנה לנודלס שין ראמן דה רד בכוס שתי שיטות מים רותחים ומיקרוגל

הכנת שין ראמן דה רד בכוס — מים רותחים מול מיקרוגל

שין ראמן דה רד בכוס מציע שתי שיטות הכנה: מיקרוגל ומים רותחים. כל שיטה עם זמן וסדר שונה, ואני הלכתי על הקלאסיקה — מים רותחים.

שיטת המיקרוגל: מסירים את המכסה לגמרי, שמים את אבקת המרק הבסיסית על האטריות, מוסיפים 400 מ"ל מים רותחים עד לקו הסימון ומכניסים למיקרוגל ל-2 דקות ב-1,000 וואט (או 2:30 דקות ב-700 וואט). אחרי זה מוסיפים את אבקת התיבול הסופית ומערבבים.

שיטת המים הרותחים: פותחים את המכסה לחצי, שמים את אבקת המרק הבסיסית על האטריות, מוזגים 400 מ"ל מים רותחים עד לקו, סוגרים את המכסה ומחכים בערך 3 דקות. אז מוסיפים את אבקת התיבול הסופית ומערבבים היטב. זהו!

הנקודה הקריטית היא אבקת התיבול הסופית. זהו הלב הפועם של החריפות בשין ראמן דה רד, והיא מתווספת רק בסוף כדי שהחריפות תישאר חיה ובועטת. כאן אפשר לווסת את הכמות לפי רמת הסיבולת האישית שלכם לאוכל חריף.

רשימת מרכיבים ואלרגנים על כוס שין ראמן דה רד מכיל חיטה סויה חלב ביצים בשר חזיר ובקר

בדיקת מרכיבים — קוראים מחו"ל, קראו את זה

בדקתי את רשימת המרכיבים, ומכיוון שהבלוג שלנו מתורגם ליותר מ-110 שפות, יש נקודה חשובה שחייבים להדגיש לקוראים מחוץ לקוריאה.

בתחתית המוצר כתוב בבירור: "מכיל חיטה, סויה, חלב, ביצים, בשר חזיר ובשר בקר". מכיוון שהמוצר מכיל גם חזיר וגם בקר, גרסת השוק המקומי הקוריאני של שין ראמן דה רד בכוס אינה מתאימה למוסלמים או להינדואים. כמו כן, חשוב לציין שהמוצר אינו כשר. אם אתם מטיילים בקוריאה ומקפידים על כשרות, הלאל או דיאטה צמחונית — תבדקו את האריזה לפני הקנייה בחנויות הנוחות או בסופרמרקטים.

עם זאת, לנונגשים יש קו ייצור ייעודי להלאל במפעל בבוסאן (עיר נמל בדרום קוריאה), ולכן קיימת גרסה עם תעודת הלאל של שין ראמן רד ליצוא. בגרסת ההלאל רכיבי הבשר מוחלפים ברכיבים על בסיס סויה וחיטה. המוצר מופץ במדינות כמו אינדונזיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות — במדינות אלו מספיק לחפש את סימן ההלאל על האריזה.

מעבר לזה, האטריות מכילות קמח חיטה (מאוסטרליה וארה"ב), שמן דקל (ממלזיה) ועמילן תפוחי אדמה. התיבול כולל בסיס טעם בקר, אבקת צ'ילי ואבקת פלפל צ'ונגיאנג. פלפל צ'ונגיאנג הזה — תחשבו עליו כמו שוטה חריפה במיוחד, בערך ברמה של חלפיניו אבל עם אופי קוריאני ייחודי — הוא כנראה הסוד מאחורי החריפות של שין ראמן דה רד.

תכולת כוס שין ראמן דה רד פתוחה אטריות ושני שקיקי תיבול

תכולת הכוס של שין ראמן דה רד

פתחתי את המכסה והתכולה פשוטה: אטריות ו-2 שקיקי תיבול. השקיק האדום הוא אבקת התיבול הסופית (מוסיפים בסוף) והשקיק הכסוף הוא אבקת המרק הבסיסית (מוסיפים לפני המים). הבסיסי הולך על האטריות לפני שמוזגים מים, והסופי נכנס אחרי ההכנה — והשקיק הסופי הזה הוא מה שקובע את רמת החריפות של שין ראמן דה רד. כאן אתם מווסתים את העוצמה.

השוואת גודל בין שני שקיקי תיבול של נודלס חריפים עם הסבר על סדר ההוספה

כששמים אותם זה לצד זה, ההבדל בגודל ברור. השקיק הבסיסי גדול בהרבה, ועל השקיק הסופי כתוב בנימוס "הוסיפו אחרון, אחרי ההכנה".

תהליך הכנת הנודלס בכוס פיזור אבקת מרק בסיסית על האטריות ומזיגת מים רותחים

הכנתי את שין ראמן דה רד בכוס בעצמי

פיזרתי את אבקת המרק הבסיסית ומוזג מים רותחים. אבקה אדומה נערמת על האטריות וברגע שהמים נוגעים — ריח חריף עולה מיד. כבר בשלב הזה מרגישים את הנוכחות הדומיננטית של שין ראמן דה רד.

כוס שין ראמן דה רד אחרי 3 דקות עם מכסה פתוח אטריות תפוחות ומרק אדום עמוק

סגרתי את המכסה וחיכיתי בערך 3 דקות. כשפתחתי — האטריות תפחו יפה והמרק נצבע באדום עמוק. וזה עם אבקת המרק הבסיסית בלבד — הצבע כבר די אינטנסיבי. עכשיו נשאר להוסיף את אבקת התיבול הסופית וככה נולד שין ראמן דה רד האמיתי.

הוספת אבקת תיבול סופית על האטריות החריפות ערימת אבקה חומה כהה על פני הנודלס

הוספת אבקת התיבול הסופית — הנשמה של החריפות

הרגע הזה הוא הקריטי. אבקה חומה כהה נערמת על האטריות, וזו המהות האמיתית של החריפות בשין ראמן דה רד. כשראיתי את הכמות, חשבתי לעצמי: "אם אני שם הכל — זה ייהיה רציני". כאן כל אחד יכול לווסת לפי הטעם שלו, אבל אני פשוט שפכתי הכל פנימה.

מקלות אכילה מרימים אטריות עבות מהכוס עם מרק אדום נוטף מהנודלס החריפים

הרמתי את האטריות למעלה

אחרי ערבוב טוב הרמתי את האטריות עם מקלות. האטריות העבות האופייניות של שין ראמן ספוגות מרק, ואפשר לראות את הנוזל האדום נוטף מהן. העובי הוא בדיוק שין ראמן כמו שצריך. מבחינה ויזואלית זה נראה כמעט כמו גרסת השקית, ובשביל אטריות מהירות הכנה בכוס — הן יצאו ממש מלאות ומוצקות. עכשיו באמת הגיע הרגע — הטעימה.

הערכת הטעם של שין ראמן דה רד בכוס — פחות חריף ממה שציפיתי, ושין ראמן אחר

שין ראמן דה רד בכוס חריף, אבל נשאר מתחת לציפיות שלי לאור ה-7,500 SHU על האריזה. הטעם טוב, אבל שונה מהמקורי — הכי טוב לגשת לזה כאל מוצר חדש לגמרי ולא כשדרוג של הקלאסיקה.

מהנגיסה הראשונה החריפות בהחלט מגיעה. קצוות הלשון מתחילים לנמנם ואתה חושב "אה, ככה מרגיש דה רד"... אבל בכנות — זה היה פחות חריף ממה שציפיתי. בהתחשב במספר 7,500 SHU על האריזה, החריפות שהרגשתי בפועל הייתה מדרגה אחת מתחת למה שדמיינתי.

במיוחד בהשוואה לראמנים באמת חריפים כמו טומסה ראמן, שין ראמן דה רד ברור שמדרגה מתחת. טומסה גורם לך לעצור ולנשום עמוק, אבל דה רד לא מגיע לשם. בשביל קוריאנים או אנשים ממדינות שאוהבים אוכל חריף, זו רמה סבירה שאפשר לאכול בנוחות — ממש לא אתגר חריפות. מי שתכנן לצלם סרטון יוטיוב של "אתגר דה רד" עלול להתאכזב.

ומה שהפתיע אותי עוד יותר היה הטעם עצמו. המרק המקורי של שין ראמן... הטעם המוכר של ציר בקר עם עומק חריף שאני מכיר מילדות... פשוט לא היה שם. זה הרגיש כאילו אוכלים ראמן אחר לגמרי. במקום לקחת את הטעם המסורתי של שין ראמן ולהוסיף לו חריפות, נראה שיצרו קו חדש לגמרי. השם אומר שין ראמן, אבל הכיוון הטעמי הוא אחר. עומק המרק מרגיש רדוד יותר מהמקורי, והחריפות כל כך דומיננטית שהאומאמי האופייני של שין ראמן נבלע בה.

מי שבא עם הציפייה לטעום את המרק העשיר והעמוק של שין ראמן בשקית עלול להיות קצת המום. אבל בבקשה אל תבינו אותי לא נכון — אני לא אומר שזה לא טעים. זה פשוט מוצר אחר. תסתכלו על זה ככה. זו כמובן הדעה האישית שלי.

למרות שהחריפות גרמה לנימנום על הלשון, היד לא הפסיקה לחזור לכוס. בסוף אכלתי הכל, ונהניתי. כארוחה מהירה זו בהחלט בחירה סבירה. אבל כשחושבים על הגיל והבריאות — עם 1,680 מ"ג נתרן, לשתות את כל המרק עד הסוף קצת מרתיע. עדיף לאכול את האטריות והגושים ולהשאיר חלק מהמרק בכוס.

שין ראמן דה רד בכוס, נודלס חריפים שהם בחירה טובה למי שאוהב אוכל עם בעיטה. לא למי שמחפש חריפות קיצונית, אלא למי שרוצה חריפות נעימה שמנמנמת על הלשון ביחד עם ארוחה שמשביעה. אם זה אתם — ממליץ לנסות.

פוסט זה פורסם במקור באתר https://hi-jsb.blog.