בית קפה קסום עם נוף הרים וגלידה מיוחדת במינה

דייריונג סנג'אנג - בית קפה מהסרט "סן וצ'יהירו"

תכננו יום טיול לאזור גאנגוון ולא ידענו לאן בדיוק ללכת. אחרי שחשבנו קצת, החלטנו על צ'ונצ'ון. התוכנית הייתה לעלות ברכבל בהר סמאקסן. אבל רק רכבל זה קצת פחות, לא? החלטנו לחפש בית קפה מיוחד באזור בדרך. אחרי חיפושים מצאנו את המקום הזה - דייריונג סנג'אנג. כבר מהשם הבנו שזה לא משהו רגיל. כשראינו את התמונות עם העיצוב האסיאתי והנוף ההררי, היינו חייבים להגיע. ואז גילינו שיש להם תפריט מיוחד בשם גלידת מאקגוקסו בשמן שומשום - לא היה לנו מושג מה זה אבל הסקרנות שלנו התפוצצה. אמרנו שחייבים לבקר פה. עכשיו אספר לכם בכנות איך זה היה.

הכניסה לדייריונג סנג'אנג - בדיוק כמו הסרט "סן וצ'יהירו"

ברגע שהגענו, כבר מהכניסה הבנו שזה לא סתם מקום. עמד שם שער גדול בסגנון אסיאתי שגרם לנו לשאול את עצמנו - זה באמת בית קפה? משני צדדי השער היו פנסים עגולים שהאירו באור עדין. סביב היו עצים צפופים שנתנו תחושה של בקתה אמיתית בהרים. האמת שבחרנו במקום הזה כי קראנו בבלוגים שזה לא בית קפה רגיל והקונסט שלו ממש מיוחד. כשראינו אותו במו עיננו, הוא היה הרבה יותר מרשים מהתמונות. כבר מהכניסה העליתי את הציפיות לגבי מה שמחכה לנו בפנים.

כשהתקרבנו, ראינו שעל השער כתוב בסינית '大龍山莊', ומצד ימין היה כתוב 'far east coffee & dessert'. השער הזה נראה כל כך מוכר, לא? מיד נזכרתי בסרט "סן וצ'יהירו" - בדיוק הסצנה שבה צ'יהירו עוברת דרך המנהרה לעולם אחר. היה שביל מאבן שהמשיך פנימה מתחת לשער, וממש הרגשתי שאם אעבור דרך השער הזה, יפתח לי עולם אחר.

עוברים דרך השער לעולם אחר

הרגע של המעבר דרך השער. ממש כמו בסרט "סן וצ'יהירו" כשצ'יהירו הולכת במנהרה. מעבר לשער ראינו דשא ירוק וגינה, וככל שנכנסנו פנימה יותר, הרגשנו שאנחנו נכנסים לחלל שונה לגמרי מהעולם שבחוץ. כמישהו שמאוד אוהב את הסוג הזה של עיצוב, כבר מהכניסה הלב שלי הלם בחוזקה.

עברנו את הגינה והגענו לפני הבניין. שלט ניאון אדום עם הכיתוב '大龍山莊' האיר. דלת עץ מקושתת עם ריבועים יפניים, ונדמה היה שאם נפתח את הדלת הזאת, נכנס ישר לבית המרחץ של יובבה מהסרט "סן וצ'יהירו". מעל הראש היה פנס עגול שהאיר באור עדין וקסם אותי להכנס פנימה. האמת? עצרתי לרגע מול הדלת. זו רק דלת של בית קפה, למה אני כל כך נרגש? אבל התחושה של להיכנס למקום הזה הייתה ממש חזקה.

החלל הפנימי של דייריונג סנג'אנג והמאפייה

פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה, ומיד ראיתי את דלפק ההזמנות. היה שם שלט חמוד שאמר "בבקשה להחזיר", ומשמאל הייתה ויטרינה מלאה בלחם וקינוחים. התקרה הייתה עם קורות עץ חשופות שנתנו תחושה שונה לגמרי מבית קפה רגיל. גם בפנים המשיכה האווירה של בקתה הררית.

לחם סוריונגפו והמאפייה המיוחדת

בויטרינה ליד הדלפק היה מונח בצורה יפה הלחם המיוחד של דייריונג סנג'אנג - 'לחם סוריונגפו'. זה לחם בצורת מנטי עשוי מבצק תפוחי אדמה דביק, עם מילוי רך של תפוחי אדמה בפנים. קופסה של 6 יחידות עלתה 21,000 וון (בערך 16 דולר) ויחידה בודדת בערך 4,000 וון (כ-3 דולר). היו גם אריזות מתנה נפרדות שנראו מתאימות לשי.

לידם המשיכה מדף המאפייה עם מגוון די רחב. היו שם לחם מלח יאקיסובה, לחם מלח עם קרם גבינה וביצי דג, רול ניו-יורק עם קרם, לחם כיס מזל ועוד. כל אחד מהם היה שילוב ייחודי שרק כאן אפשר למצוא. במיוחד לחם כיס המזל, שאמרו שיש בו תפוחי אדמה ואורז מקורמל ושהוא טעים מאוד, משך את תשומת ליבי. האמת שרציתי לנסות את כולם אבל היינו צריכים לנסוע לרכבל, אז הפעם ויתרתי. בפעם הבאה אני בהחלט אנסה.

התפריט של דייריונג סנג'אנג - זה באמת תפריט של בית קפה?

אז תראו את התפריט הזה. זה ממש מצחיק שזה תפריט של בית קפה. בואו נראה את המנות המיוחדות. בקבוק קפה בשמן שומשום 7,800 וון (בערך 6 דולר), לאטה דנגו מתירס מתוק 7,500 וון (כ-6 דולר), לאטה קרם נורונג'י 7,000 וון (כ-5.5 דולר), בקבוק חלב סויה מנסומוגאנג 7,800 וון (כ-6 דולר)... זה בית קפה, נכון? שמן שומשום? נורונג'י? חלב סויה? מה זה השילובים האלה? אבל הכי מטורף זה גלידת מאקגוקסו בשמן שומשום ב-12,000 וון (כ-9.5 דולר) בתחתית התפריט. למה מאקגוקסו מופיע בתפריט של בית קפה? זה לא מצחיק?

לנו לא היה על מה לחשוב - הזמנו את בקבוק הקפה בשמן שומשום ואת גלידת המאקגוקסו בשמן שומשום. הגענו עד לפה, אם נזמין אמריקנו רגיל זה יהיה חסר כבוד, לא? שמן שומשום עם קפה, שמן שומשום עם גלידה - היינו סקרנים מטורף לדעת איך זה בכלל טעם. האם השילוב המשוגע הזה באמת טעים? בואו נטעם ונספר לכם.

הזמנה בקיוסק - המחיר קצת יקר אבל

ההזמנה הייתה דרך קיוסק. כשהסתכלתי על המסך, גלידת מאקגוקסו בשמן שומשום עלתה 12,000 וון (כ-9.5 דולר), והסט של גלידה+סוריונגפו עלה 15,000 וון (כ-12 דולר). האמת שגלידה שעולה יותר מעשרת אלפים וון זה קצת יקר. זו לא אפילו משקה של בית קפה, זו גלידה במחיר הזה. אבל אם הגענו עד לצ'ונצ'ון ולא ננסה את המנה המיוחדת, נצטער על זה יותר. אז אמרתי "יאללה בוא ננסה פעם אחת" ולחצתי על כפתור התשלום. אחרי התשלום לוקחים זמזם מהדלפק.

גלידת מאקגוקסו בשמן שומשום - יותר יקרה מהגן-דאז!

אז סוף סוף הגיע! עכשיו אגלה לכם מה זה הגלידה הזאת שעולה 12,000 וון (כ-9.5 דולר) - יותר מהגן-דאז. קודם כל תסתכלו על המראה. זו באמת גלידה! משחת שומשום שחור מפותלת כמו אטריות של מאקגוקסו, ומעליה אצות מטוגנות, שורשי לוטוס מטוגנים, שומשום, ואפילו ביסקוויט בצורת צדף. מאחור תקוע בקבוק שמן שומשום עם התו הסיני '壽', ובפנים באמת יש שמן שומשום. צריך לשפוך אותו למטה ולערבב ולאכול. גלידה עם שמן שומשום - זה לא שילוב מטורף?

רואים את בקבוק הקפה בשמן שומשום שבצד? על הכוס יש את הלוגו של דייריונג סנג'אנג, ומעל הקפה רואים שכבה של שמן שומשום שצף קלות. קפה עם שמן שומשום - הם ממש רציניים עם השמן שומשום כאן!

הכמות לא הייתה הרבה מדי או מעט מדי, בדיוק מתאימה. האמת שהאיכות הייתה מעולה, אי אפשר להתכחש לזה. זה לא משהו שעשו בערך, כל תוספת הונחה בקפידה, והמראה עצמו היה כמו יצירת אמנות. האם זה שווה יותר מהגן-דאז? בואו נטעם ונבין.

בקבוק קפה בשמן שומשום - קפה עם שמן?

זה בקבוק הקפה בשמן שומשום שהזמנו. על התווית של הבקבוק יש את הלוגו של 大龍山莊 ואיור של גלים, והעיצוב די רגשי. אבל הדבר הראשון שחשבתי כשקיבלתי את זה היה "שמן שומשום בקפה לא יהיה שמנוני מדי?" שמן וקפה - זה שילוב שלא הגיוני, לא? כשמנענעים את הבקבוק רואים שהשמן שומשום מופרד קצת בתוך הקפה, וצריך לערבב ולשתות. האם השילוב הזה טעים? את ביקורת הטעם יחד עם גלידת המאקגוקסו בשמן שומשום אספר לכם בכנות בסוף המאמר.

הקומה השנייה של דייריונג סנג'אנג ונוף ההרים

עליתי לקומה השנייה. פנסים אסיאתיים תלויים מהתקרה, ועל הקירות יש ציורים צבעוניים שנתנו אווירה די נעימה. המרווח בין המושבים לא היה צפוף אז יכולתי לשבת בנוחות בלי לחשוב על השולחן הסמוך.

במיוחד המקומות ליד החלון הם באמת הלב של המקום. מעבר לחלונות הגדולים נפרש נוף הררי ירוק, ולשתות קפה עם הנוף הזה זה באמת תענוג. יש גם מרחב מקושת שנותן תחושה של חדר קטן פרטי משלי.

האמת היא שהריפוד של הכיסאות היה קצת קשה, אז לשבת לזמן ארוך לא היה הכי נוח. אבל הנוף היה כל כך טוב שזה יותר מפצה על זה. כשבאים לכאן, צריך לבוא בציפייה לנוף מדהים של הרים, לא לכיסאות נוחים.

ביקורת טעם כנה על הגלידה והקפה בשמן שומשום

לפני שטעמתי, הייתי קצת מודאג

אז עכשיו נגיע לחלק שכולם חיכו לו - ביקורת הטעם! האמת שלפני שטעמתי הייתי מודאג. גלידה עם שמן שומשום, קפה עם שמן שומשום... רק לחשוב על זה זה קצת מפחיד, לא? הדמיינתי שהשניים יהיו שמנוניים מאוד. לא הבנתי איך זה יכול להיות טעים.

ברגע שטעמתי ביס אחד, כל הדעות שלי השתנו

אבל ברגע שטעמתי ביס אחד, כל הדעות שלי התהפכו לחלוטין. גלידת מאקגוקסו בשמן שומשום הייתה עם טעם עדין של משחת שומשום שחור, והשמן שומשום נמס בתוכה בעדינות - הטעם לא היה חזק כמו שחשבתי. במשך כל הזמן שאכלתי, לא הרגשתי שום תחושה של שומניות, באמת בכלל לא. להפך, הטעם בסוף היה נעים ואני חשבתי שזה טעם של שומשום אבל באופן מפתיע זה היה טעים מאוד. האצות המטוגנות ושורשי הלוטוס המטוגנים נתנו מרקם פריך שהוסיף ניגודיות ולא השעמם.

קפה שמן שומשום גם היה אותו הדבר. כשלגמתי לגימה של קפה, הטעם העדין של שמן השומשום עטף את הפה שלי בלי להיות כבד. החשש מפני שומניות היה לשווא, להפך - זה ריכך את הטעם המר של הקפה.

אם להשוות, זה כאילו לפני דייט עיוור שמעת על האדם ובכלל לא היית מעוניין, אבל אחרי שפגשת אותו וניהלתם שיחה, הבנת שאתם כל כך מתאימים זה לזה. שמן שומשום וגלידה, שמן שומשום וקפה - רק לשמוע על זה נשמע כמו שילוב נורא, אבל בפועל הם היו שילוב פנטסטי שהשלים אחד את השני.

סיכום הביקור בדייריונג סנג'אנג בצ'ונצ'ון

דייריונג סנג'אנג, מהכניסה שנראית כאילו נכנסת לתוך הסרט "סן וצ'יהירו" ועד לתפריט המיוחד עם שמן השומשום, מההתחלה ועד הסוף זה היה בית קפה שסירב להיות רגיל. המחירים קצת גבוהים, אבל עם הקונסט והאיכות האלה, זה בהחלט שווה לחוות פעם אחת. אם אתם מתכננים טיול לצ'ונצ'ון, שלבו את הרכבל של סמאקסן ואת דייריונג סנג'אנג ביחד - לא תתחרטו. גם אני בפעם הבאה אחזור בהחלט לנסות את כל המאפים שלא טעמתי.

פוסט זה פורסם במקור ב-https://hi-jsb.blog.